והכל כל כך שברירי

מאז סופה הרשמי של הדיאטה עליתי בחזרה שני קילו.מי שמתסכלים מהצד משוכנעים שזה לא נורא, כי אחרי ירידה כל כך מסיבית מה זה כבר שני קילו, לא רואים, לא כל כך מרגישים ואולי זה בכלל איזה סוג של איזון שהגוף שלי דורש אחרי שעבר מטמורפוזה מהירה כל כך. אבל האמת אחרת: שני הקילוגרמים האלה הם סוג של נפילה, כיוון שהם נצברו ברגעים של אכילה רגשית מאוד. אלה רגעים שאני אפילו לא תמיד מודעת אליהם, רגעים של חרדה או דכדוך או תסכול או מצוקה רגשית כלשהי, שבהם האוכל מספק פתרון שהוא מעבר לתחושת עונג או שובע. לאוכל יש ברגעים כאלה אפקט מסמם ממש שמשקיט בבת אחת הרבה מאוד כאבים וגעגועים. מניסיוני האישי- אפשר לצרף לחם עם חמאה או פאי תפוחים לרשימת החומרים משני התודעה. בקלות.

וזה מדהים באיזו מהירות זה קורה: הגוף מבקש רגיעה והפחמימות מספקות מיד מקום להניח בו את הראש. זה קורה מהר יותר משמתגבשות מילים: גם הצורך, גם הסיפוק. ההבנה מגיעה מאוחר יותר וביחד איתה גם החרטה, מעגל התחושות הרעות. ידידתי ר' חלקה אתי השבוע את הבהלה מהקילוגרמים האלה, מהנזקקות שמאחוריהם וסיכמה: לא נעים להיות חולות במחלה כרונית.

דצמבר. ברלין. העיר מומלצת ההמלצה על הקיר לא

8 תגובות ל-“והכל כל כך שברירי

  1. גם ידידתך ר' השנייה מסכימה ומזדהה.

  2. כשותפה לדרך וכמדענית התיזה שלי היא שלתאי השומן שנלקח מהם שומנם יש מנגנוני החזרת המאגרים שנדלדלו, בייחוד כשאנחנו לא שמים לב רגע.
    תמיד הפתיע אותי איך בסופו של דבר הייתי משמינה את כל מה שרזיתי, איפה זה רשום מה שרזיתי?
    ואם זה ככה, אז כדי לעקוף את זה צריך לבסס הסכם חדש עם תאי השומן שלנו בו יבוא לידי ביטוי מצב חדש בו ברור לכל המשתתפים שכבר לא צריך כבר לדאוג למחר. ראי סיכום שיחות שניהלתי עם תאי השומן שלי:
    http://camoni.xnet.co.il/?idr=402&pid=2777

  3. שהרי ידוע הפתגם שנשמע רבות במחוזותינו: הפחמימה היא אויבתו של האדם. במשבר הבא, אם יהיה, את מוזמנת לנגוס ממני במקום.

  4. 2 קילו…?!
    זאת באמת טרגדיה.
    20 קילו זה יותר טרגי

  5. דפנה, אני עוקבת אחרי התהליך שלך באדיקות ובהתרגשות.
    חשו לזכור שאכילה רגשית היא נורמלית לחלוטין- אין אחד שאוכל לא משפיע עליו גשית באופן זה או אחר, ושפונה אליו במודע או שלא, במצבים מסויימים.
    ההבדל בין בין אכלן 'נורמטיבי' ובין אכלן רגשי הוא התדירות. האכלן הרגשי יפנה לאוכל לעיתים קרובות יותר, כפתרון העקי למצב הרגשי, בעוד אצל חברו ה'אכלן הנורמטיבי', הפנייה לאוכל תהיה אחת מרפרטואר התגובות לאותו מצב.
    אם את מוצאת את עצמך פונה לאפיק האוכל והאכילה לעיתים קרובות מדי, כדאי מאד לשקול טיפול רגשי, אם לא- 2 הק"ג האלה, כמו שעלו כך גם ירדו….
    בהצלחה רבה מאד !!

  6. היי דפנה, מהיום גם אני בדיאטה, אחריי 7 חודשים של ניסיונות כושלים אולי אם אעשה זאת מול הבלוג אצליח 🙂 (אם זה לא מפריע לך כמובן)
    שיהיה לשתינו בהצלחה ,
    (אני צריכה להוריד 15 ק"ג שנשארו לי מהלידה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s